שדים הצטרפו לצבא מצרים להלחם בישראל

צבא שדים וצבא מצרים

זימן פרעה את אשמדאי מלך השדים

ביקש פרעה מלך מצרים שיהיו שדים מצטרפים אל צבאות המצרים במלחמתו בישראל לאחר הפסדו להם בעשר המכות ולאחר שיצאו מארצו. שהיה רצונו לצרף אליו מצבאות שדים כדי לסייעו.

לפיכך השביע בשם הטומאה וקרא אל אשמדאי מלך השדים הלומד תורה בישיבה של מעלה ושל מטה.

למאמר על אשמדאי שביקש ללמוד תורה עם יעקב

והנה נרמז אשמד"י כמניין פרע"ה 355, וכשטס אשמדאי מלך השדים כל הרקיעים, היו כל השמים מתמלאים בעבים החשוכים וקול הברקים מרעיש מתוכם בסערה גדולה,

כי אשמדאי המלך הגדול הגיע עד שעמד לפני פרעה המלך, ואימה נוראה נפלה על כל מכשפי מצרים כי היו בהולים מאימת הדין.

תירץ פרעה לאשמדאי שיוכל לנצח ישראל

א. מכת הדם מעשה שדים

והיה אשמדאי מלך השדים צוחק עליו לומר שכבר הכהו הקב"ה במכת הדם, כמו שנאמר (ז יט) "והיה דם בכל ארץ מצרים: ובעצים, ובאבנים" ולפיכך היה פרעה מתרץ לו שלא יסבור שניצח אותו הקב"ה, כי גם מכשפיו עשו זאת

(ז כב) "ויעשו כן .חרטומי מצרים .בלטיהם" היו לוחשים השבועה לשדים ואוסרים אותם תחתיהם לקיים רצונם.

לפיכך היו הופכים גם הם המים לדם, והיה אשמדאי מלך השדים משיב לו שהפכו המים לדם בזכות אותיות דם אשר בשמו, אשר רבבות שדים ממונים תחתיו לאחוז בה.

ב. מכת הצפרדעים מעשה שדים

וכן אמר אשמדאי מלך השדים לפרעה שכבר הכהו הקב"ה במכת הצפרדעים, כמו שנאמר (ח ב) "ותעל הצפרדע: ותכס את ארץ, מצרים" ולפיכך היה פרעה מתרץ לו שלא יסבור שניצח אותו הקב"ה, כי גם מכשפיו עשו זאת

(ח ג) "ויעשו כן החרטומים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים" היו לוחשים שבועתם לשדים ואוסרים אותם תחתיהם לקיים רצונם ומכים במעט המים ומוציאים משם הצפרדעים.

והיה אשמדאי מלך השדים משיב לו שהוציאו השדים את הצפרדעים מהמים מכוח אות ד' הרביעית של שמו, ואיך יצטרף אליו להכניע אומת ישראל, והיה פרעה עונה לו שעל כן טוב אם יחבור אליו ויהיו מכים יחד בישראל.

ג. מכת הכינים אינה מעשה שדים

אלא הזכיר לו אשמדאי מלך השדים את המכה השלישית שהיתה כינים (ח יג) "ותהי הכנים באדם. ובבהמה כל עפר הארץ. היה כנים בכל. ארץ מצרים" היו יוצאים מעפר הארץ

(ח יד) "ויעשו כן ,החרטומים בלטיהם" היו מכים בעפר הארץ ומשביעים את השדים "להוציא את הכנים" לבראם מן העפר "ולא יכֹלו" לפי שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה, עד שהיו מודים ואומרים

(ח טו) "אצבע. אלֹהים היא" מכה זו אינה מעשה שדים כי אם מעשה אלוקים, ואם כן אין בכוחם של שדים לגבור על כוח ה', ולא תועיל הצטרפותו אליו להכניע אומת ישראל.

ד. יהיו השדים יורשים נחלת ה' במקום ישראל

והיה פרעה לאשמדאי מתרץ שאם יוכל להכניעם תחתיו יהיה אשמדאי מלך השדים יורש נחלת ה' במקומם,

שהיה אומר לאשמדאי שאם יכניע אומת ישראל, יבוא תחתיו להיות כל השדים עם המיוחד לה', כפי שהיה מתאווה,

והיה אומר לו שיש לו אותיות המשותפות ישא כשם שיש אצל ישראל, כאשר אצל אשמדאי הוא בצירוף הפוך אשי לעומת צירוף הישר אצל ישראל.

ואם יהיה מכניע אותם תחתיו, יהיה לוקח צירוף הישר של האותיות לחול על שמו, ויהיה ה' שומע לקול תפילתו אליו ותשוקתו להיות המיוחד לו כפי שקיווה תמיד.

כמו שנאמר (במדבר ו כו) "ישא ה' פניו אליך. וישם לך שלום" ויזכו אומת שדים להיות כהנים בבית המקדש לשרת את פני ה'.

וכן היה משכנעו שיוכל אשמדאי להסיר אות ל' מסוף ישראל שמקדימה לאות מ' בשמו ולצרפה לישא להיות יש אל לאומת השדים של אשמדאי,

ויהיה מתקיים בו (שמות ו ז) "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלֹהים".

התחברו שדים לצבא מצרים להלחם בישראל

והיה אשמדאי מלך השדים חפץ בעבור זה להצטרף לפרעה, ועל כן כרת עמו הברית לצאת עמו יחד למלחמה על ישראל.

והיה אוסר מרכבותיו העליונות להוליכם יחד עם מרכבות פרעה לרדוף אחר ישראל (יד ו) "ויאסֹר את רכבו, ואת עמו לקח עמו" היה אוסר הסוסים למרכבתו לרדוף אחרי ישראל

(יד ז) "ויקח שש מאות. רכב בחור" כן משך פרעה מלך מצרים מצבא אשמדאי להשלים צבאו כי נחסרו בכורותיו במכת הבכורות "וכל רכב מצרים. ושלשים על כולו" ושרי צבאו עמו לצוות על אלפי רבבות שדים לצאת ממחילותיהם אשר בתהומות הארץ.

(יד י) "ופרעה. הקריב" בא פרע"ה כמניין אשמד"י להיות בראש צבאות השדים, המצטרפים לשרו של אומת מצרים הנקרא בשם רהב השולט ברקיע העליון בו אותיות קי, והיו מריעים כל חילות מצרים בקול רעש גדול, שהנה השדים מסייעים להם מאותו הרקיע העליון להלחם בישראל.

והיה המלאך סמא"ל (הוא השטן) מבקש להתחבר לבת זוגתו לילית המלכה הגדולה של השדים, ואשמדאי מלך השדים מבקש להתחבר בלילית הקטנה הנחשבת מלכת השדים שהיא בחינת מרכבתו.

שהוסיף ק"י 110 של רקיע לאות פ' של פרעה להיות כמניין צל"ע 190, שנאמר בה (בראשית ב כא) "ויקח אחת מצלעֹתיו ויסגֹר בשר תחתנה" כשם שברא האשה לאדם הראשון.

כן נבראה לילית המרשעת לסמא"ל, אלא שהפריד אותה ממנו כדי שלא תטשטש העולם בריבוי תולדות שדים ורוחות. לעומת לילית הקטנה שביקש אשמדאי להתחבר עמה, שהיא מרכבתו כדי להתחזק במלחמתו לגבור על ישראל.

יראו ישראל מפני צבאות שדים ומצרים

"וישאו בני ישראל את עיניהם: והנה מצרים נֹסע אחריהם, וייראו מאד" היו מצד אחד נושאים עיניהם לאחור לראות את אומת מצרים ופרעה שעומד בראשם, ודהירות סוסיהם מעלים אבק מעלה, עד שנראה היה שאפלה גדולה באה לקראתם.

ומצד שני נושאים עיניהם לרקיע לראות את רהב שרו של אומת מצרים, נוסע לקראתם יחד עם כל מרכבותיו של אשמדאי מלך השדים ברוח סערה גדולה הבאה עם ערפל גדול

(יד יא) "ויאמרו אל משה: המבלי אין קברים, במצרים לקחתנו. למות במדבר" היו בני ישראל סוברים שאין יכולת אצל הקב"ה לגאלם מפני החילות האלו.

למאמר על אשמדאי מלך השדים שכרת ברית עם חוצנים לחץ כאן

רהב שר מצרים וימואל שר הים

(יד יג) "ויאמר משה אל העם: אל תיראו\ התיצבו וראו את ישועת. ה' אשר יעשה. לכם היום" שכבר השביע הקב"ה במעשה בראשית את ימואל שרו של ים להסכים להטביע את המצרים ובזה יוָשעו ממנו.

והיה ימואל שר הים משיב להם על מה שהיו מזכירים לו אין הם אותיות של מילוי חסר של פ"ז שהוא מניין ימוא"ל 87, שכבר עומד וניצב בים ומוכן ליום קרב, ולא כפי שסברו שאין מי אשר יעמוד לימינם.

וכן ימואל במילוי חסר יו"ד מ"ם וא"ו אל"ף למ"ד יוצא כמניין רי"ב 212, כי הריב הוא ברקיע בין רהב שרו של מצרים לימואל שרו של ים, ולא כפי שסברו שלא יהיה מי אשר יריב למענם וילחם במצרים.

"כי אשר ראיתם..את מצרים" העם ואת שרו רהב שר אומת מצרים "היום לא תֹספו לראֹתם: עוד עד עולם"

כי עתיד רהב שרו של מצרים ליפול בים מכוח רי"ב שהוא מילוי חסר של ימואל, וכן ימואל בו אותיות ימא הרומז לים נמצאות בצירוף ישר, יהיה מכה באשמדי שצירופו הפוך והולך מסוף להתחלה, להראות שאין כוחו במים כי אם באש ויבואו המים ויכבו את האש.

הכניע שרו של ים את שר מצרים

(יד כא) "ויט משה. את ידו. על הים" וכאשר השביע משה רבנו בשם המפורש, והזכיר שמו של ימואל שרו של ים שנקרא גם לשמוע ציוויו לבקוע הים, לא קיבל עליו ונשאר הים עומד,

הראהו במטהו שם המפורש ועדיין לא קיבל עליו, עד שנגלה הקב"ה בעצמו לימואל שרו של ים והראה לו השבועה שהשביע אותו במעשה בראשית, ואז בקע ימואל את הים מכוח אותיות ים שבו.

(יד כב- כג) "ויבֹאו בני ישראל, בתוך הים ביבשה. וירדפו מצרים" היו כל חילות צבא מצרים נכנסים לים "ויבֹאו אחריהם. כל סוס פרעה. רכבו ופרשיו, אל תוך הים" יחד עם צבא השדים הבאים להשלים בכורות מצרים שמתו במכת הבכורות,

וכוחו מסמא"ל כמניין הסו"ס, כמו שנאמר (תהלים לג יז) "שקר הסוס לתשועה" על שום סופם שלא זכו לעמוד ברגליהם, כשם שאות ק' בשקר אין לה שתי רגלים לסמוך עצמה.

נתן ה' הבהלה בצבאות שדים ומצרים

וכן רומז לרגליהם של שדים הדומות לרגלי תרנגול, שהיו מטביעים עקבותיהם על העפר יחד עם עקבות רגלי המצרים ופרסות הסוסים, עד שהיו נראים שקעי רגליהם של הסוסים, ובני האדם עם השדים מעורבבים יחד בתוך החולות

(יד כה) "ויסר את אֹפן מרכבֹתיו. וינהגהו בכבדֻת. ויאמר מצרים: אנוסה מפני ישראל. כי ה' נלחם להם 'במצרים" מרוב הבהלה היו המצרים נותנים חרב זה בזה,

וכן היו שדים הורגים המצרים להיות בהם המוֶת.

(יד כח) "וישֻבו המים. ויכסו את הרכב ואת הפרשים. לכל חיל פרעה' הבאים אחריהם בים. לא נשאר בהם עד אחד" סוף שטבעו צבא מצרים בים.

והיו משה וישראל שרים שירתם (טו ה) "תהֹמֹת יכסיֻמו' ירדו במצולֹת' כמו אבן" 'מצולֹת' אותיות צל מוֶת, כשם שנפלו המצרים מטה לתהומות הים,

כן נפלו שדים חזרה לתהומות הארצות התחתונות שרגילים לשכון שם בצִלם.

(טו ו) "ימינך ה' נאדרי..בכח ימינך. ה' תרעץ אויב" אויב במילויו + ד' האותיות במספר סידורי 100 שהוא כמניין מילוי של ים מכוח יד ימין ה' להטביע האויב בים, להיות להם למו"ת שהוא כמניין ימינ"ך רע"ץ אוי"ב 446,