הלוחות בהר סיני

כאשר קיבל משה רבנו תורה בהר סיני (שמות י יח) "והר סיני עשֵן כֻלו מפני אשר ירד עליו ה' באֶש ויעל עשנו כעשן הכִבשן ויֵחרד כל העם במחנה".

ולפי פירוש (זוהר יתרו פד.) 'אמר רבי יצחק: בשעה שנגלה הקב"ה. בהר סיני הזדעזע ההר, ואז שאר הרי העולם התגעשו והיו עולים ויורדים.

עד שהושיט הקב"ה ידיו עליהם ופסקו מלרעוד. וקול יצא מן השמים והכריז (תהלים קיד ה) "מה לך הים כי תנוס הירדן יסוב לאחוֹר הֶהרים תרְקדו כאֵילים".

מרעידת האדמה היו כל הימים נסוגים לאחור (כעין הצונמי) ותזוזות ההרים מרעישים קולם ביותר.

והם השיבו לו "מלפני אדון חולִי ארץ" שהיו מעידים שבעבור התגלות ה' ואימתו על ברואיו, התחלחלה הארץ.'

תורה שבכתב

תורה שבכתב היא כל חמשת החומשים הכתובים אשר מועברים מדור לדור מפי משה, שנאמר על רבי מאיר שהיה לבלר- סופר סת"ם ושימש את רבי ישמעאל, שאמר לו:

(עירובין יג.) 'בני הוי זהִיר במלאכְתך, שמלאכתך מלאכת שמים, שמא תהיה מחסר או מייתר אות אחת, שאז נחשב להחריב כל העולם'.

שאין לשנות אפילו תג או קוץ שעל גבי אות מן התורה, כי ממנה יכולים ללמוד, כשם שהיה רבי עקיבא דורש על כל קוץ וקוץ תלֵי תִלים של הלכות.

תורה שבעל פה

לעומת זאת תורה שבעל פה יש בה פירושים שונים לתורה, נביאים וכתובים וכן עבור שישה סדרי המשנה ותלמוד וזוהר הקדוש.

אלא שמושתתים הם על מסורת שהשתמרה מדור לדור וחלילה בל יחרוג מהם.

מכאן שישנם ארבעה סוגי פירושים לתורה שבעל פה: פשט, דרש, רמז, סוד, שעל ידם ניתן להתעלות בקדושה להבין נבכיה הסתומים בסודותיה הגנוזים.

וכן לפי פירוש תוספות יום טוב (אבות .א א) 'משה קיבל דברי תורה בהיותו בהר סיני, והיה מלמד בעל פה את יהושע תלמידו שהיה משמשו במשך כל חייו.

כי משה היתה תפיסתו גבוהה ביותר בתורה ולא יכל ללמד שאר העם אלא יהושע בן נון שהיה מבין אותו.

אז היה מלמד את שבעים הזקנים, ואלו מסרו אותם לנביאִים, והנבִיאים מסרו לאנשֵי כנֵסֶת הגדולה'.

'ולמרות שלא כל אנשי הכנסת היו נביאים כי כבר פחתה מעלת הדורות, נמסרה להם התורה כולה כשם שנמסרה לקודמים להם.

אבל מכאן ואילך כשנתמעטה חוכמתם והשגתם של הדורות בלימוד התורה ביותר, כבר לא נמסרה כולה, אלא כל אחד לפי השגתו במפרשים שכבר ניתנו מדורות ראשונים (כגון תלמוד ופירושי רש"י, רמב"ם וכו').

לכן תורה שלמד על סמך פירושים מוסכמים אלו, נחשב לו שהתקבלה אצלו מפי איש עד משה רבינו שקיבל אותה מהר סיני'.

למאמר על בלעם המכשף שהיה בהרי החושך ארבעים יום כנגד משה בהר סיני