כמה זמן היו עשר המכות ?
משה במצרים ובמדין
לפי רבינו בחיי בטו' בניסן משה קיבל התגלות ה' בסנה והיה מדבר עמו שבעה ימים, עד שהסכים לשליחותו. בכא' בניסן הלך משה למדין לבקש הרשות מיתרו חותנו לשוב למצרים. בכב' בניסן נפגש עם אהרן אחיו במצרים ועשו האות של המטה שבלע התנין לפני פרעה.
ומשם חזר משה למדין להיות בשמונה ימים האחרונים של ניסן יחד עם עוד שלושה חודשים אייר, סיון ותמוז.
ממתי התחילה מכה ראשונה?
בחודש אלול שב למצרים והיה את מכת הדם והצפרדע, כינים בתשרי, ערוב בחשון, דבר בכסלו, שחין בטבת, ברד בשבט, ארבה באדר, חושך בתחילת ניסן, מכת בכורות בליל טו' בניסן שהוא בחצי הלילה, ובאותו היום יצאו ממצרים.
יוצא שמשך זמן עשר המכות מחודש אלול עד אמצע ניסן – שבעה וחצי חודשים.
ובסך הכל האותות והמכות היו במשך יב' חודשים כשם שהיה משפט דור המבול וכן הוא משפט הרשעים בגיהנם.
ולפי הרמב"ן הברד היה באדר, הארבה בניסן, שאז מה שנשאר מן הברד צמח והנץ מעט כדי שיהיה למאכל עבור הארבה. ובאותו החודש ניסן באו שלושה מכות בזה אחר זה, שלאחר הארבה הגיע החושך ואחריו מכת בכורות והוא בליל טו' בניסן.
התרה משה בפני פרעה
נחלקו רבי יהודה ורבי נחמיה. אחד אומר: המכה היתה במשך שבעה ימים, וכד' ימים לפני כל מכה התרה משה בפני פרעה שישוב מרעתו וישלח את ישראל מארצו. כי אז ביום הכד' החלה המכה. והכל ביחד הוא חודש.
והשני אומר: המכה היתה במשך כד' ימים, ושבעה ימים קודם המכה התרה משה לפרעה לשלוח את ישראל. כך שביום השביעי החלה המכה עד סוף החודש.
ההבדל בין עשר המכות
א. שתים בעדים והתראה והשלישי ללא
עשר המכות נחלקות לשלושה סדרים.
כמאמר חכמים זכרונם לברכה (אגדה של פסח) 'רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב' (שהם ראשי תיבות של עשר המכות).
(מלבי"ם) בכל סדר שתי המכות הראשונות היו בעדים והתראה.
כגון בסדר הראשון שתי המכות הראשונות דם וצפרדע. משה הזהיר את פרעה בפני השרים שעתיד ה' להביא בהם המכה. לכן יש לו להכנע ולשלוח את ישראל ממצרים, בעבור השגחת ה' שיש להם להאמין בו, כפי שאמר במכת הדם (וארא ז יז) "בזאת תדע, כי אני ה". ולפי שלא קיבל פרעה דברי משה, במכה השלישית כינים לא היתה התראה מאת משה, שכבר לא ניגש אליו להזהירו, כי ממילא הכביד את לבו.
בסדר השני, שתי המכות הראשונות ערוב ודבר היו בהתראה, להראות את השגחת ה' בעולם, כפי שאמר במכת ערוב (וארא ח יח) "למען תדע כי אני ה' .בקרב הארץ" ולאחר מכן מכת השחין באה בלא התראה כדי לבזותו.
בסדר השלישי שתי המכות הראשונות באו בהתראה, שהזכיר לו במכת ברד (וארא ט יד) "בעבור תדע כי אין\ כמֹני בכל הארץ" ומכת החושך באה בלא התראה. ובמכת בכורות נכנע לה' והתיר הרשות לישראל לעזוב ארצו.
הכה אהרן במטה משה בעפר הארץ להביא הכינים. וכשראה זאת פרעה קרא למכשפים לעשות כמותו. אלא שלא יכלו להו
ב. תחבולת המכשפים לעשות המכות
בשלוש המכות הראשונות דם, צפרדע וכינים, עשו החרטומים המכשפים התחבולה עפ"י ציווי פרעה להדמות לאהרן לעשות המכה כמותו, שאז יהיה פתחון פה לפרעה שלא להאמין לו. אלא שבמכה השלישית שהיה כינים, וכבר לא יכלו לשלוט בו במעשה השדים, כי אין השד שולט בבריה הפחותה מכשעורה, אז הודו בפני פרעה שמעשה אלוקים הוא השולט מעל הטבע.
ומן המכה הרביעית עד העשירית כבר לא חששו להדמות למשה עוד לעשות כפעולתו.
ג. על ידי מי נעשו עשר המכות ?
סדר ראשון דם, צפרדע, כינים נעשה ע"י אהרן שהכה במטהו של משה, כי לא רצה משה להביא הדם וצפרדע ליאור, כי זכר החסד שנעשה לו ששט בו בתיבה. וכן לא רצה להביא הכינים ביבשה, כי זכר החסד שקבר המצרי בעפר הארץ.
סדר שני בו שתי מכות הראשונות ערוב ודבר באו ע"י ה' לבדו, ומכה שלישית שחין באה ע"י משה ואהרן.
סדר שלישי של המכות ברד, ארבה, חושך ובכורות באו ע"י משה.
ד. היכן התפשטו עשר מכות מצרים ?
לפי רבי אבן עזרא שלוש המכות הראשונות (1) דם, (2) צפרדע (3) וכינים שבאו ע"י אהרן, היו ביאור והיבשה השפלים, כשם שהיה אהרן שפל לעומת משה.
והמכות שבאו ע"י משה היו ברוח והאוִיר העליונים, כפי שמעלתו עליונה משל אהרן. ואלו הם (7) ברד (8) וארבה שהרוח נשאה אותם, (9) והחושך שהיה באוִיר. (6) והשחין שבא ע"י משה ואהרן, נחשב להיות בעליונים כי נחשב משה יותר מאשר אהרן, שאז התפשט במגיפה באוִיר, כמו שנאמר (וארא ט י) "ויקחו את פיח הכבשן… ויזרֹק אֹתו משה ,השמימה ויהי שחין".
המכות שבאו ע"י הקב"ה הם: מכת (4) ערוב בשפלים, (5) דבר בעליונים, (10) ומכת בכורות בעליונים. כי השתים האחרונות היו מגיפה הנישאת באוויר.
ה. כבד לב פרעה למאן למשה
בחמש המכות הראשונות הכביד פרעה את לבו בעצמו שלא האמין למשה, כי אז הוצרך ללקות שוב ושוב. ובחמש מכות מכות האחרונות הכביד ה' את לבו, לפי שהיו עייפים וכואבים הוא ועמו שלא לסבול עוד המכות, אך עשה זאת ה' כדי להפליא בו מכותיו.
וכן לפי שבתחילה ביקש משה לפתוח לו פתח של תשובה אך התעקש פרעה להמשיך ברשעתו, לכן בחמש מכות האחרונות גם שכבר היה רוצה לשוב בתשובה, סתם לו הפתח של תשובה כדי להתנקם בו.
ו. הליכה וביאה לפרעה
במכות (1) דם, (5) ערוב, (7) וברד, אמר ה' אל משה (ז טו) "לך אל פרעה" (אוה"ח) בהיותו לבדו כאשר יצא ליאור והיה ללא השומרים.
במכות (2) צפרדע, (4) דבר, (6) שחין, (8) וארבה, ציוה ה' למשה "בֹא אל פרעה" שיהיה נכנס ללא רשות המלך, ואף השומרים המצוידים בחרבותיהם ועומדים בפתח ארמונו לפתע אחזה בהם חיל ורעדה ולא יכלו למנעו מלהכנס, ואף הכלבים שדרכם לנבוח ולנשוך למנוע מזרים להכנס אל החצר, שתקו והלכו לאחור, וזה בדרך הנס.
במכות (3) כינים, (9) חושך, (10) ובכורות, לא היתה התראה ולכן לא באו אל פרעה כלל.
ז. שלוש מכות שבאו יחד והעיקרי ניכר
שלוש המכות (3) כינים, (6) שחין (9) וחושך, בשעה שהכריז משה על אחד מהם, התלוו אליו שתי המכות האחרות להיות שלושה ביחד. שכאשר היו הכינים, היה גם החושך ושחין, אלא שהכינים היו רבים יותר. וכן לגבי שתי המכות האחרות.
ח ש כ
ש חי נ
כ נ ים
ורומזים לכך האותיות המשותפות חשך שחין כנים שכשם שנקראים הם מימין לשמאל, כן נקראים הם מלמעלה למטה.
ח. בשלוש מכות הפלה ה' בין מצרים לישראל
הודיע ה' בשלוש מכות (4) דבר, (5) ערוב, (10) ומכת בכורות, בהם יהיה מבדיל המכות שלא יחולו בבני ישראל בין היושבים בארץ גושן ובין הנמצאים יחד עמהם. וזה למרות שבשאר המכות גם היה מבדיל ביניהם שלא לחול בהם. אלא שדווקא במכות אלו היה צריך להזכיר עניין ההפרדה כי מן הדין היו ישראל עובדי עבודה זרה כמו המצרים ולא באמת נבדלו מהם. לכן הוצרך ה' להבדילם לפנים משורת הדין.
שבמכת ערוב לא ידעו החיות הרעות להבחין בין ישראלי למצרי, כי לא היו נימולים ולא קיימו מצוות ושמרו בריתם, שאז נחסר צלמם הקדוש ולכן היו נדמים להם לחיה כמותם. וכן במכת הדבר שהיא המגיפה שבאה בחיות ובהמות, היו ישראל ראוים לעונש כמותם כי עבדו למזל טלה.
למאמר על שנים עשר מזלות לחץ כאן
וכן במכת בכורות הוצרך ה' לעשות הפרדה לפנים משורת הדין שלא להמיתם בעבור המשחית שאינו יודע להבחין בין צדיק לרשע, שאז ציוה לשים הדם על המשקוף בפתח ביתם למען לא יכנס שם להמיתם.
