כלא לבן המכשף שדים בחצר ביתו

היה לבן משביע בשם הטומאה לקשור צוארם של שדים לשכון בחצר ביתו, שנרמז (בראשית כט ו) "רחֵל בתו בָאה עם הצאן" בחילוף אותיות יוצא צירוף חדש 'לקשור בצואר את החבל ללכת עמהן'.

וכן בקתה קטנה היתה בחצר ביתו של לבן, ולידו מעין החם המעלה האדים הלבנים, להיות בקרבת שדים הכלואים בחצר ביתו.

כמו שנאמר (בראשית ב ו) "ואֵד יעלֵה מן הארֶץ" מן המעין אשר באדמה "והשקה את כל פנֵי האֲדמה" אות א' מתחלפת עם ש' להיות שד להחיות אותם ולהרוות צמאונם.

ומפני שהיתה הלבה הרותחת נמצאת מתחת לאותה אדמה, היתה מעלה גם עשן האש השחור הכרוך ברסיסי האדמה השרופה.

(א) "ולוט" מלשון לטותא שהיא קללה, והוא לבן המכשף שהיה רגיל לקלל הבריות "יֹשב בשער סדֹם" בפתח הבקתה שהכין בחצר ביתו היכן שנמצאים שדים הכלואים.

והיה יודע שעתיד יעקב לחזור מן השדה לאחר ששר שירי הודאה לה' לזמן את השבת בערב שבת

(א) "באתי לְגני אחֹתי כלה" היה יעקב מרגיש את השכינה הקדושה הבאה לקראתו בשדה אליו יצא לזמנה "אריתי מוֹרי עם בּשמי" כבר הספיק לקטוף זרדי הבשמים להריח בהם ריח ניחוח הגן עדן, בעוד היה מדבר תפילתו לה' בגן כדי לעורר לבו.

שני מלאכים מלווים את האדם

עד שהגיעו אליו שני המלאכים ללוותו בשדה "ויבֹאו שנֵי המלאכים" ללוות את יעקב "בערב" הוא ערב שבת.

שנאמר (שבת קיט:) 'רבי יוסי בר יהודה אומר: כאשר אדם הולך לביתו מבית הכנסת בערב שבת, ישנם שנֵי מלאכי השרֵת שמלוִים אותו, אחד טוב והשני רע'.

מלאך הטוב הולך לצד ימינו ומלאך רע לצד שמאלו, ואלו הם יצר הטוב ויצר הרע.

'וכאשר מגיע לביתו, ומוצא שולחן ערוך ונר דלוק, ומיטתו מוצעת, מלאך הטוב אומר: יהִי רצוֹן שיהיה כך לְשבת הבאה, ומלאך רע בעל כורחו עונה אמן.

ואם לא כך, מלאך הרע אומר: יהי רָצון שכך יהיה לשבת הבאה, ומלאך טוב בעל כורחו עונה אמן'.

הפך לבן המכשף המלאכים לבשר ודם

התחכם לבן לראות המלאכים המלווים את יעקב ולכן העמיד אותו מול המעין החם המעלה אדי המים הלבנים, היכן שמעלה היא אבוקת האש והגופרית מן האדמה, והיה מפיח אותם הבלי אויר הכבשן על יעקב.

שבעבור זה היו ד' היסודות של אש, מים, אויר ועפר האדמה, יחד עם שם הטומאה שהשביע לבן המכשף בפיו, ממלאים חלל רוחות אותם שני המלאכים מצד ימינו ומצד שמאלו של יעקב לעשותם אנשים, ולא לבריאה חלילה יחשב לעשות יש מאין כי אם יש מיש.

וזהו כישוף שנקרא כך להכחיש כוח פמליא של מעלה, כי היה לבן המכשף הגדול בעולם ובקי בחוכמת הטבע.

ולפיכך נתגלמו שני המלאכים לבשר ודם של בני האדם לתקופה הזמנית, והיה יעקב נפעם ממראיהם הגשמי, עד שהיה שואל את לבן 'מי הם אלו שני האנשים?' כי היה עד עתה רגיל לראותם בעיניו השכליות.

ופתאֹם היו נראים לו בעיניו הגשמיות סדֹמה נרמזת ס' בחילוף ש' באותיות שיניות זסצר"ש רומז על שדים, מכוח אות ס' של תחילת סדֹם שהם תחת שליטת המלאך סמא"ל, שהגשים לבן המלאכים במקום שהיו שדים שוכנים שם.

"וירא" עתה יכל לבן גם הוא להביט בהם בעיניו הגשמיות ולהתפעם ממראיהם כפי שביקש לוט לבן המכשף שהיה רגיל לקלל הבריות "ויקם לקראתם" מה שבתחילה ביקש לקום ולעמוד על רגליו "וישתחו אפַים ארצה" קודם שהתגשמו לא יכל לסבול הקדושה שבהם.

כשם שאמר בלעם (בלק כד ד) "אשר מחזה שדָי יחזה נֹפל וגְלוי עינים" היה נופל בתשות כוחו, ורגליו וידיו שטוחות על הארץ, אך לאחר שהתגשמו כבר יכל לקום וחזר אליו כוחו.