שירת דוד המלך

לפי רוב המפרשים שירה זו חיבר דוד המלך בסוף ימיו ואינה מתייחסת למאורע יחיד אלא להודאה ותהילה על כל הנסים שהתרחשו לו בחייו, כאשר כבר הניח לו ה' (שמואל ב כב א) "מכף כל אוֹיביו ומיד שאול", לאחר שהשלים כל מלחמותיו בעת זקנתו.

דוד אמר את דברי השירה הזאת על הצלתו הפרטית וגם באופן נבואי על הצלת עמו ישראל מכל צרותיו, מיציאת מצרים ועד היום הזה.

שירה זו (שמואל ב כג ב) "דברי דוד האחרונים" נאמרו ברוח ה' כפי שמעיד על עצמו אחרי דברי השירה הזאת בהמשך הפסוק "רוח ה' דִיבר בי ומִלתו על לשוני" ונכתבו גם כן בספר תהילים מזמור יח'.

מפני ששתי הפרשות מדברות על ישועת ה' מפני האויבים, נוהגים לקרוא את שניהם באותו היום הוא יום שביעי של פסח.

פרשת בשלח בו שירת הים, לפי שביום ז' של פסח יצאו ממצרים וחצו את ים סוף ואמרו ישראל שירה על הים על ישועת ה' אותם מן המצרים.

ומפטירים בשירת דוד בשמואל ב כב בו מוזכרת ישועת ה' בקריעת ים סוף, שנאמר בו (שמואל ב כב ט) "עלה עשן באפו" וכן (שמואל ב כב טו) "וישלח חִצים ויפיצם".

העשן רומז לעמוד האש שעשה מסך העשן לבלוע בקרבו את החִצים שהיו זורקים המצרים מאחוריהם של ישראל ולא פגעו בהם.

ומפני ששמואל ב' כב' הינו תהילים יח' שהוא שירת דוד המלך, ביחד אלו הן שתי קשתות אשר עם נבל המוקבלות זה עם זה יחד עם שאר חִצי הנבל.

תהילים יח- קשת עם נבל דוד המלך

תיקן דוד המלך יד' מזמורי תהילים כאשר מזמור יח' הוא הקשת בו שירת דוד אשר מקבילים לשירת דבורה ואצל כולם מדובר על ישועת ה' מפני האויבים.

כן נרמזים המילים הדומות שבין מזמורי התהילים בינם לבין עצמם וכן בינם לבין שופטים פרק ד' בו מלחמת ישראל באומת כנען ופרק ה' בו שירת דבורה.

רמז דוד המלך הקבלות יג' מזמורי תהילים שהם כחִצים בתוך הקשת שהוא מזמור יח' יחד עם שופטים ד- ה שהיא כקשת שניה, כשם שהיו גיבורי החיל שבישראל יורים החִצים על האויבים ויד ה' סייעה בידם,

רומז לכך מניין המזמורים של נבל דוד, שהוא י"ד כמניין שמו של דו"ד 14.

כמו כן מניין יג' המזמורים שהם החִצים: ג+ ד+ ז+ יא+ טז+ יז+ יח+ (כ+ כא)+ כב+ כז+ (מו+ מז)+ נז+ (עו+ עז)+ קמד כמניין תרי"ג 613,

הבא לרמוז שהיה דוד יחד עם עמו, הולכים לפי עצת תורת ה', ובעבור זה סייעם ה' מול אויביהם להכניעם תחתיהם.

מגן דוד תלוי על נבל

כמו כן חיבר דוד המלך את פרקי תהילים לג+ נג להיות מוקבלים עם חמש פרשיות בתורה שמדובר בהם על השגחת ה' בעולם ופורענותו ברשעים וביחד ליצור 'מגן דוד'.

יוצא ששני מזמורים אלו מהווים פינה שישית במשולש כדי ליצור מגן דוד.

שמות בשלח יד שהוא אחד מהקבלות המגן דוד מוקבל גם עם שתי הקשתות של נבל דוד- ובכך הי"ד מחברת בין המגן דוד לבין נבל דוד.

מובא במאמר ורבותינו (תיקוני הזוהר יג כז:) 'וכלא הוי"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא יד' אותיות, שנאמר (שמואל א יט ט) "ודוד מנגן ביד".

ונרמז מגן דוד תלוי ביד, וכשם שהקבלת שמות בשלח יד' מחברת בין שניהם, כן מזמור יד' שדומה למזמור נג' כמעט לחלוטין, נמצא בראש המגן דוד וכביכול תלוי עליו.

אותם שני המזמורים בתהילים לג+ נג הם כמניין אלהי"ם 86,

וכן רומזים למה שציין שלמה בנו (שירן השירים די יב) "גן נעול אחֹתי כלה גל נעול מעין חתום"

להראות שמגן דוד נעול עם נבל דוד דרך הי"ד הוא שמות בשלח יד', ומזמורים לג+ נג הם ג"ל וג"ן מאספים את חמשת הפרשיות למגן דוד.

הקבלות צדדיות בנבל

כמו כן חיבר דוד בחוכמתו את מזמורי התהילים מו+ מז שהם אחד מחִצי הנבל, להיות מוקבלים עם פרקי מו+ מז שבירמיה, כמו גם עם הפרקים לח+ לט שביחזקאל.

וזה בנוסף להקבלות עם שתי הקשתות. והנה רמז שחיבור מו+ מז הוא כמניין מגד"ל, לעומת לח+ לט שהוא כמניין מג"ן,

וביחד רומז למגן דוד שתלוי על מגדל שמחובר לקשת דרך שמות בשלח יד'.

על זה רמז שלמה בנו לאחר מכן (שיר השירים ד ד) "כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות, אלף המגן תלוי עליו כל שלטי גבֹרים" הוא נבל דוד שעליו תלוי מגן דוד.

והנה רמז שלמה שפסוק זה הוא אמצע 117 הפסוקים של שיר השירים – פסוק 57 כשם שפרק ד' הוא אמצע ח' הפרקים שבשיר השירים,

וכשם שהמגן תלוי על המגדל, כן היה המקד"ש הוא מספר סידורי 57 עומד באמצע העולם, וכן מזב"ח במספר רגיל 57 שרומז לבית ה'.

דבורה הנביאה

דבורה הנביאה אשת לפידות אשר משבט אפרים, היתה יושבת תחת 'תומר הדבורה', שהוא בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים.

בתקופתה היתה שופטת את את ישראל. והיה ייחודה שהיתה אשה שלא כשאר הדורות שהיו רגילים לשפוט אנשים. 

היתה אחת משבע הנביאות המוזכרות בתורה, נביאים וכתובים. היא השופטת הרביעית בישראל בתקופת השופטים ושפטה למשך 40 שנה.

דבורה הביאה שופטת את ישראל תחת תומר הדבורה/ בראי התנ"ך @ כל הזכויות שמורות לאהובה קליין

סיסרא שהיה שר צבא יבין מלך חצור שמלך על הכנענים.

באותה תקופה הכנענים פשטו עם המחנה שלהם על עמק יזרעאל והגליל בו ישבו שבט יששכר זבולון נפתלי ואשר, עד שהוצרכו להתבצר מפניהם בערי חומה המבוצרות וחששו לצאת לשאוב מן הבארות.

לפיכך קמה דבורה הנביאה 'אם ישראל' ושלחה למלחמה את ברק בן אבינועם, שלפי המסורות היה בעלה, להלחם ביבין מלך כנען שעיר בירתו היה חצור שבגליל, ובסיסרא שר צבאו שהיה גיבור מלחמה.

אלא שבאו לעזרתה רק שישה שבטים מתוך שנים עשר. והם יששכר, זבולון ונפתלי, ובנימין, אפרים ומנשה.

לכן כינתה אותם בשירתה 'המתנדבים בעם', שהיתה זכותם גדולה לקיים מצוות כיבוש הארץ.

שלא כמו שאר השבטים שלא באו לעזרתה, עליהם התלוננה בשירתה שישבו בעצלותם ולא באו לסייע לאחיהם במלחמה וראוים להתבייש. 

במלחמה הקב"ה אף סייע לישראל באבני הברד והאש, ששמר ה' ברקיע מאותם אבני הברד שירדו על המצרים במכת הברד,

והוריד אותם על הכנענים בהיותם בנחל הקישון, ונשרפו מרכבותיהם. סיסרא שנס על נפשו, ברח ליעל בהיותה אשת חבר הקיני שהוא יתרו.

כי סמך עליה בהיות הברית ביניהם לבין הכנענים. אלא שיעל השקתה אותו בחלב וחמאה כדי להרדים אותו ואז הרגה אותו ביתד בראשו.

שירת דבורה

מופיעה בשופטים פרק ה' ומורכבת מ-31 פסוקים כמניין א"ל.

תחילתו של השיר הוא בתיאור עוזו של ה' אלוקי ישראל. לאחר מכן תיאור המצב הבעייתי שקדם לה, הלל לשבטים שיצאו למלחמה, גערה לשבטים שהתחמקו ממנה, ואף קללה לתושבי מקומות שלא הצטרפו.

ובניגוד אליהם תיאור מפורט של יעל אשת חבר הקיני שהתנדבה וסיכנה עצמה.

בסיום מתוארת השפלתם של האויבים בעורף ולקיחת שללם, אם סיסרא המצפה לשיבת בנה ואכזבתה והשקט מהתגרות האויבים על ישראל.

קשת דבורה הנביאה עם נבל דוד המלך

נוהגים לקרוא את שירת דבורה בהפטרת פרשת בשלח בה קוראים את שירת הים.

כן סידר דוד המלך בחוכמתו את הנבל שהוא אוסף מזמורי תהילים יחד עם הקשת שהוא מזמור יח' שיהיה מקביל עם שירת דבורה, וכן יחד עם בשלח טו' שבו שירת הים.