השוואה במקרא

היה צורך לשים הדגש בין המילים הדומות בין 2 מקראות, וכן להדגיש הפסוקים זה מול זה, אשר רק בצבעים המיוחדים יכולה העין לשים לב.

ומפני שלא פעלו עד עתה לשחזר החוכמה, נשכחה היא לגמרי מלב האדם ואיש לא הגה בה.

שאלתי את עצמי האם זה באמת ייתכן, שאותו אדם שכתב השוואה במקרא של כתובים, התכוון בכוונה לכתוב כך שיהיו בהשוואות עם מקראות התורה, אז איך אין השוואות שכתובות באופן מכוון כיום? אלא נראה שזו חוכמה אבודה שנעלמה בגלות.

רבי שמעון בר יוחאי השתמש במילים 'כנגד זה' כדי להשוות בין 2 פסוקים, וכך יצר פסקה גדולה של כמה פסוקים בפרשה להיות השוואה במקרא.

קיבלתי את הרעיון מאותה השוואה שכתובה שם, והחלטתי להשתמש בצורת כתיבה זו של 'כנגד זה' ו'על זה נאמר' כדי להשוות בין הפסוקים, ובאמת הצליח לי להשוות בין הכתובים. ובאמת אין שום אפשרות אחרת להשוות בין מקראות התורה אלא ע"י 2 משפטים אלו.

מהי השוואה במקרא?

השוואה במקרא היא הקבלה בין פרשה מסוימת בתורה לבין פרשה מסוימת בנביאים וכתובים, כאשר יש דמיון רב בתוכן הפנימי בין המקראות.

מהיכן בא הרעיון של השוואה בין מקראות?

הנה נאמר (מלכים א יא מא) "ויתֶר דברי שלֹמה… וחוכמתו הלוא הֵם כתֻבים על ספר דברי שלמה" ורד"ק כותב: 'בספרים שחִיבר בחוכמתו, לאן נמצאו היום אצלנו. וגם ב-3 הנמצאים אצלנו, שהם ומשלי, שיר יהשירים וקהלת.

ונמסר מרבותינו שאמרו: 3 ספרים כתבו שלֹמה המלך: שיר השירים ובילדותו, משלי ובבחרותו, קהלת ובזקנתו. ומהם אמרו: כי קרוב למיתתו שרתה עליו רוח הקודש וחיבר 3 ספרים אלה'.

את רעיון ההשוואה בין פרשות, קיבלתי מעיון בזוהר חדש כי תצא דף עב', בו רבי שמעון בר יוחאי התייחס אל השוואה במקרא בין פרשת כי תצא לשיר השירים פרק א, בו כתב על מלחמת יצר הרע, ובאותו הרגע התפעמה רוחי.

שאלתי את עצמי כיצד זה אפשרי שיוכל לכתוב השוואה בין מקראות, לקחת קטע מפרשה בתורה ולהשוות עם שיר השירים, וכביכול אין שום קשר בין הכתובים.

בפרשה כתוב עניין אחד, ובשיר השירים כתוב עניין אחר לגמרי. שאלתי את עצמי מהיכן רבי שמעון בר יוחאי קיבל את החוכמה למזג בין 2 כתובים.

בתחילה תירצתי את זה שחוכמתו עמדה לו והיתה לעזר להקביל ביניהם. החלטתי להעתיק לעצמי את ההשוואה ולפתח אותה עד הסוף ואז יצאה לי השוואה ראשונה.

לאחר מכן מצאתי השוואה שניה, ואז המשכתי למצוא עוד השוואות בשיר השירים. לאחר מכן מצאתי הקבלות גם בקהלת, משלי ותהלים, וכן בנביאים וכתובים. הבנתי שיש כאן יד מכוונת מלכתחילה.

פרקי שיר השירים וקהלת ומשלי, לא סתם נכתבו בצורה כזאת. יש משהו שמוסתר בתוך הכתובים והם לא באמת כפי שהם כתובים. יש משהו עמוק שמוחבא שם.

צירופי פרקים של השוואות כמניין ג"ן וג"ל

גל נעול בתוך גן

לאחר זמן מסוים שכבר התרבו ההשוואות, הבנתי שיש כוונה פנימית בחיבור הפרקים ליצור משמעות מסוימת.

לפתע האירו עיני והבנתי שיש כוונה פנימית בשיר השירים פרק ד' פסוק יב' שכתוב בו "גל נעול אחֹתי כלה גן נעול מעין חתום". הבנתי שיש משמעות לחיבור הפרקים להיות כמניין ג"ן וג"ל.

רצה שלמה המלך לרמוז שיש אפשרות להגיע להשוואה במקרא, אם ימצאו הצירוף הנכון להגיע אליו ימצאו כמניין ג"ן וג"ל, כי אז סימן זה יוכל להראות את הדרך להגיע להשוואות הנכונות.

וסימן ברור הוא שפסוק "גל נעול אחֹתי כלה". הוא הפסוק האמצעי בשיר השירים להיות רומז לכך, שהוא פסוק 57 באמצע 117 הפסוקים, שע"כ כתב אותו כך שיהיה באמצע, כדי לרמוז על זה.

וכן נרמז מקד"ש במספר סידורי 57, ומג"ן דו"ד כמניין 117 וכן עג"ל זה"ב לבוא לכפר על זה.

צירוף השוואות בין מקראות כמניין ג"ן וג"ל

חיבר שלמה המלך את הפרקים שיהיו מסודרים בצורה כזו שחיבורם יחד יהיה כמניין ג"ן וג"ל כדי לעשות סימן לבני האדם שישנם כמות השוואות לכל פרשה.

יש כאלו כמניין ג"ן ויש כאלו כמניין ג"ל, וכן יש כאלו כמניין ג"ן וג"ל שביחד הוא כמניין אלהי"ם, וזהו הסימן הנכון להשוואות כדי שלא יטעו בזה.

בחוכמתו הגדולה כתב שלמה המלך את פרקי משלי, קהלת ושיר השירים בהקבלה עם חומש בראשית המחולק ל- 33 חלקים של פרשיות שהוא ג"ל פרשיות.

אז יוצא שבכל פרשה יוצא סך השוואות הפרקים יחד כמניין ג"ל או ג"ן או ג"ן+ ג"ל והם סכום צירופי הקבלות, ונעולים בהם בדרך הנסתרת, שנרמז (שיר השירים יד יב) "גל נעול אחֹתי כלה גן נעול מעין חתום".

כתב המלך שלמה המשלים דרך הקבלה עם 53 'סטים' של פרשיות התורה שהוא כמניין ג"ן, עם משלי, קהלת ושיר השירים,

לדוגמא 'סט' אחד של בראשית ג' נמצא בהקבלה עם משלי יב+ יג+ ל+ לא כמניין ג"ן וג"ל.

צירוף השוואות פרקים של משלי רומז לשם קודש כוז"ו

משלי ו+ ז+ כ כמניין ג"ל, יחד עם משלי כו+ כז כמניין ג"ן, וכן חיבור הפרקים של קהלת ג+ ד+ ו+ ז+ י+ שיר השירים ד+ ה+ ו+ ח כמניין ג"ן.

חיבור הפרקים של הקבלות קהלת בפרשיה אחת, יחד עם שיר השירים יוצא כמניין ג"ן וג"ל. כן רמז שלמה שחיבור הפרקים במשלי כו + כז.

וכן חיבור הפרקים ו+ ז+ כ הוא צירוף השם כוז"ו, שבאותיות מקדימות יוצא י-ה-ו-ה שהוא שם ה', לרמוז על הגלות שעתידה לבוא לאחר מלכותו בחורבן בית המקדש השני.

ואז יצטרכו להסתיר מלהזכיר את שם ה' מחמת הגזירות, ויוכרחו להחליפו עם שם כוז"ו היוצא מן הביטוי 'כוזו במוכסז כוזו', שבאותיות מקדימות הוא 'הוי"ה אלהינו הוי"ה'- אחד.

וכל זה מחמת נבואתו שידע זאת ברוח קֹדשו, ולזה סידר צירוף הפרקים במשלי בצורה זו כדי לרמוז על זה.

מניין ה'סטים' של ג"ן מקראות מחולק בין פרשיות ספר בראשית לבין פרשות שמות, ויקרא, במדבר ודברים,

כאשר מניין פרשיות בראשית הוא 33 כמניין ג"ל, שהוא כנגד 'גל נעול' ויחד עם כ' פרשיות שמות, ויקרא, במדבר ודברים, ביחד כמניין ג"ן פרשיות שהוא 'גן נעול'.

השוואה בין מקראות משלי, קהלת ושיר השירים

חזקיהו וסיעתו כתבו השוואה במקרא מפי שלמה המלך

משלי, קהלת ושיר השירים שונים אחד מן השני בצורת הניסוח הספרותי, רק שהפיוט הלשוני נראה שונה מבחוץ בלבד,

אך בהשוואה עם הפרשיות, נראים הם בתוכנם אותו דבר, ורק אדם אחד כתב את שלושתם והוא המלך שלמה.

אמנם נאמר שחזקיהו וסיעתו כתבו את המשלים ואין חולק על כך, כי נחשבים הם תלמידיו של שלמה לקבל חוכמתו ממסורת שנמסרה לידיהם,

לכתוב על סמך חוכמתו שקיבל מאת ה' להקביל המשלים מן התורה, ולכן עדיין ראוי לייחס לשלמה המלך כל חוכמת המשלים האלו.

רבים ישאלו איך זה אפשרי להשוות כל כך הרבה פרשיות עם אותו רצף פרקים של משלי, קהלת ושיר השירים שחוזרים על עצמם בפרשיות שוב ושוב?

לפיכך יהיו יודעים שהיה המלך שלמה החכם באדם, ולו היכולת לכתוב משלים בצורה כזו שיוכלו להיות במקביל עם פרשיות רבות.

כתיבת המשלים בהשוואה היא בחוכמה גדולה

חיבר המלך שלמה המשלים להגות בהם בהקבלותיהם עם הפרשיות להשתעשע בדברי תורה ולא להתבטל מהם, ולא יקשה עליו לחבר חיבורי משלים כאלו.

וגם אם רבים יסברו איך ייתכן שהקבלות רבות כל כך יוכלו לצאת מפרק אחד בלבד, ומה יעשו אם ילאו מלקרוא השוואות כה רבות,

לפיכך יהיו יודעים ששלמה החכם באדם יכל לכתוב חיבור המשלים בצורה כזו, ואין השכל הרגיל יכול להיות מסוגל לתפוס זאת.

כי גאונותו החריפה שקיבל שלמה במתנה מאת ה', גרמה לו לכתוב בצורה כזו. אז יֵדע כל אדם שאין לו להשוות עצמו לחכם באדם, ויוכל אפילו לקרוא מעט ולהרגיש קמעה את חוכמתו שגדולה היא מאין נשוא.

אם עלה בדעתך לנסות להכנס לעומק הפירוש של המשל בהשוואה בין מקראות, בדיון פנימי של מפרשים רבים, הרי שסוף האדם להתייגע, כי הפירוש לנמשל עצמו שבמשלים, רב הוא.

ואני רק ביארתי את הפשט לפי כמה מפרשים בלבד, כי אין סוף לחוכמתו של המלך שלמה שדחס לתוך המשלים,

ומהם יֵצאו סעיפי פירושים של פשט, רמז, דרש וסוד ל-70 פנים בתורה, ולעולם לא יגמר מלפרש אותם.

בנוסף ישנם כמה פסוקים שבפרק אחד של משלי, קהלת ושיר השירים אשר בהקבלה עם פרשיה מסוימת,

יכולים לחזור על עצמם פעמים נוספות בתוך אותה פרשיה עצמה, להקרא הקבלה א' והקבלה ב' לאחר מכן.

הפירוש לפסוקים נכתב לפי לשונם של מפרשים, ולא מפרט לעומק מבחינה היסטורית, וכל זאת כדי שיהיה פירוש אחיד, תמציתי ומקובל על כולם.

כמו כן נכתב הפירוש לפסוקים על סמך כמה מפרשים כאשר יש ביניהם כמה פירושים ומחלוקות, על כן בחרתי לכתוב פירוש אחיד המקובל ביותר,

ולא היה צורך לכתוב המחלוקות עצמם בין המפרשים כדי שלא לבלבל הקורא.

השוואות קבועות שחוזרות בג"ן פרשיות:

צירוף משלי ו+ ז+ כ כמניין ג"ל, יחד עם כו+ כז כמניין ג"ן בהשוואה בג"ן הפרשיות.
ב'. קהלת י' מושווה בכל ג"ן הפרשיות, ואות י' הרי היא תחילת שם הוי"ה, וכן קהלת יב אינו נחשב להצטרף למניין ג"ן וג"ל, אלא משלים מניין ג"ן 53 לאדנ"י 65 ונמצא בהשוואה יב' פעמים ביב' פרשיות בספר בראשית, וכן יב' פעמים בסך שאר החומשים האחרים.
תהלים קכז' בהשוואה אצל כל ג"ן הפרשיות, כאשר קכז' הוא כמניין מג"ן דוי"ד, כפי ששאר המזמורים מניינם כך.

עוד בתקופת השופטים כתבו המקראות, תוך השוואה בין מקראות אחרות, כדוגמת שופטים ד- ה שהיא קשת דבורה הנביאה המוקבל עם שירת חנה שהיה לאחר מכן,

כן כתב דוד אביו של שלמה את מזמורי התהלים ברוח הקדש בהשוואה עם ג"ן פרשיות בצורת נבל דוד ומגן דוד.

יוצא צירוף פרקים כמניין מג"ן דוי"ד בכפולות של 2, 3, 4 ואף בכפולה של 5, כאשר קכז' חוזר על עצמו שוב ושוב,

ואף ישנן כמה השוואות שחוזרות על עצמן כמה פעמים בתוך פרשיה אחת, להקרא הקבלה א' ולאחריה הקבלה ב'.

נרמז דוד בצירוף הקבלות שיר השירים

הנה שלמה המלך הסתיר שם דוד אביו ברמז בהשוואות שיר השירים ד+ ו שהן יתרות ונוספות למניין ג"ן, פעמיים ב-2 פרשיות בבראשית, והוא כמניין י' פעמיים להיות י-י שהוא שם ה':

בראשיתי א בהקבלה עם קהלת אן+ ב+ דל+ ז+ טו+ י+ יאו+ שיר והשירים א+ ד+ ו+ ח כמניין ג"ן+ י'…. בריאת העולם
ויצא כח- גלא בהקבלה עם קהלתי ב+ ג+ די+ ה+ ט+ ין+ יא..+ שיר השירים א+ ד+ ו+ ח כמניין ג"ן+ י'…יעקב אצל לבן