אילנות כנגד הספירות

וכן אמר רבי יוסי: אילן החרוב והדקל המגדל התמרים, וכן אילן המגדל פיסטוק שגובהם מתנשא מעל עשרה מטרים, הם כנגד ספירת התפארת שהיא כקומה הגבוהה המזדקפת ביותר.

וכן שאר האילנות שפירותיהם עבור מאכל האדם שמברכים עליהם 'בורא פרי העץ', הם כנגד התפארת.

לעומת אילן התפוחים שאינו ניכר אלא בצבע הפרי שהוא צהוב, אדום וירוק שהם כנגד ג' הספירות בהתאמה חסד גבורה תפארת.

וזה לעומת אילנות שאינם עושים פירות, הם יונקים מעפר הבריאה שמעורב בו חלק הרע ואינו מוליד התולדות, ונמצא במדרגה אחת מתחת לעפר הקדוש של המלכות שהיא השכינה.

חוץ מערבי נחל שאמנם אינם מוציאים פירות, אך הם כנגד נצח והוד, כי הם אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות.

וכן כל אחד מן העשבים הקטנים העושים פירות עבור מאכל האדם, שברכתם 'בורא פרי האדמה' הם כנגד המלכות שמולידה תולדות.

חוץ מן האזוב שהוא כנגד היסוד, שהזוב מטהר בהזאה עם המים מטומאת מת,

שנאמר (במדבר יט יח) "ולקח אזוֹב וטבל במים. איש טהור. והזה על האהל. ועל הכלים ועל 'הנפשות" עליו אמר דוד (תהלים נא ט) "תחטאני באזוֹב ואֶטהר".

כל מיני העשבים הנמוכים שאינם עושים פירות, ממונים עליהם שרים חזקים בשמים והם מצד האחר של הקדושה.

ולכל אחד יש לו שם של מלאך שנאמר (ישעיה מ כו) "לכֻלם בשֵם יקרא" הממונה להכות על העשב לצוות לו 'גדל'.

ולכן נצטוו ישראל (קדושים יט יט) "שדך לא תִזרע כלאַים" כנגד כל ממונה וממונה הנקרא שוטר על כל מין ומין של העשב לגדלו, שאין אחד נכנס ברשות חבירו להכות חלילה בעשב של השני.

זה שאמר הקב"ה לאיוב (איוב לח לג) "הידעת חֻקות שמים: אם תשים משְטרו בארץ" לצוות כל אחד לבדו על התבואה למינה.

וכשם שישנם המלאכים הרבים הממונים כל אחד על הצמחים ואילנות למיניהם, כן הוא לגבי השרים הממונים על הבהמות המצוִים עליהם לגדול.

שבעבור זה נצטוו ישראל "בגד כלאַים שעטנז. לא יעלה עליך" שהוא איסור ערבוב צמר הבהמה יחד עם הפשתים העשוים כותנה מן הצומח.

לרמוז שאין שוטר הממונה על אחד ממיני החיות נכנס לרשות שוטר הממונה לגדל אחד ממיני הצמחים. כי כל אחד נמצא ברשותו כפי שליחותו ביד הקב"ה לעשות ציוויו.