ביקש שלמה המלך להשתעשע בדברי תורה, כשם שנאמר (משלי ח ל) "ואהיה אצלון אמון ואהיה שעשֻעים יום ויום משחקת לפניו ובכל עת" הם הנקראים שעשועי שלמה המלך, היינו להיות משתעשע מאותם דברי תורה מד' שיחות של רבי אליעזר ורבי עקיבא, לדברם בדרך סיפורי החוכמה והמשלים דרך משחק המקראות.
א. שיחת מלאכי השרת
שיחת מלאכי השרת דרך משחק המקראות על חלומותיו של אדם הראשון שביקש למצוא פתח של תשובה על חטאו לאחר גירושו מגן עדן, באותם ארצות התחתונות בהיותו שם, ומשם השכיל לתקן בעוונו עד שעלה מדור מדור כי שמע ה' תפילותיו ותחנוניו.
שעשועי שלמה המלך לוקחים את הקורא אל אותם מחוזות יחד עם אדם הראשון בחלומותיו כאשר פתח את ספר התולדות בו החוכמות האלוקיות שנתן לו רזיאל המלאך בהיותו עוד בגן עדן, לראות מה שעתיד לקרות בכל הדורות, כגון דור הפלגה ודור המבול וכן בארמונו של יוסף וכל הקורות אותו מפרי דמיונו אשר בא לו מבהלתו הגדולה על חטאו.
ב. שיחתו שדים ורוחותי
שיחת שדים ורוחות דרך משחק המקראות בא ללמד על השדים שלא זכו לגוף בבריאת העולם בין השמשות קודם שנתקדש היום השביעי, אלא שכל רצונם להתקן בקדושה, כפי שנאמר על מלך השדים (גיטין סח.) 'בכל יום יושב בישיבה של מעלה ולאחר מכן יורד לארץ ולומד בישיבה של מטה', ואם מלך הוא כל שכן צבאותיו הרבים מתמידים ולומדים תורת ה'.
וכן נדמים השדים לבני אדם, כמאמר חז"ל (חגיגה טז.) 'ושלושה כבני אדם… אוכלים ושותים כבני אדם' אך מאכלם הוא מזון רוחני היוצא מען המאכל ואדי המים, 'פרים ורבים כבני אדם ומתים כבני אדם', וכן נדמים למלאכים בשלושה אופנים, עיין שם.
שעשועי שלמה המלך לוקחים את הקורא דרך המקראות. חלק א מדבר על השדים והמלך אשמדאי, בעוד שחלק ב' מרחיב את הנושא ולוקח את הקורא גם אל ביתו של לבן המכשף הגדול ביותר בעולם, כפי שמוזכר עליו בזוהר, בזמן ששהה אצלו יעקב במשך כ' שנים והשתעבד אצלו, ולא היה יום שלא ניסה לבן לטכס העצה דרך כישופיו להאבידו ע"י השדים, אם לא השגחת ה' לסייעו להנצל ממנו.
חלק א- אשמדאי מלך השדים
חלק ב- יעקב אצל לבן המכשף
ג. שיחת דקלים ועופות
שיחת עופות ודקלים דרך משחק המקראות על בלעם המכשף הגדול, שלאחר היותו יועץ לפרעה המלך ומפלת אומת מצרים, הלך לשכון בהרי החושך שם למד כל חוכמות הכישופים מעזא ועזאל שני המלאכים שמרדו בה' בעת שנמלך עם שאר המלאכים לברוא את האדם, לכן הפילם מטה בתהומות וכבלם בשלשלאות ברזל.
שעשועי שלמה המלך לוקחים את הקורא אל מנהרת הזמן שם נשלח בלבם המכשף שטיכס העצה יח דעם עזא ועזאל היאך להסיר כבלי שרשרות הברזל מעליהם, ומצאו להסתייע ולפתות שני המלאכים, שר הממונה על העופות ושר הממונה על הצמחים, כמאמר חז"ל (בראשית רבא י ו) 'אמר ר' סימון: אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע, שמכה אותו ואומר לו 'גדל', כמו שנאמר (איוב לח לג) "הידעת חֻקות שמים וארץ אם תשים משטרו בארץ" שיהיו נותנים להם המפתח לפתוח שלשלאותיהם, וכן בלעם שנכנס דרך מנהרת הזמן לחזור אחורה בזמן, אל יוסף, אלא שאז הצטרפה הציפור של בלעם שיצר אותה בכישופיו, לפי מקורות המפרשים, רק שהיה סיועה למכשלה, ומכאן האירוניה להראות השגחת ה' שאינו עוזב הצדיקים.
ד. שיחתן כוכבים ומזלותי
פרשת וישב לט' דרך משחק המקראות מספר על נסיון יוסף באשת פוטיפר, בהקבלה עם חוכמת הכוכבים שהיא ידיעת מהלך הכוכבים דרך הרקיע, המשתלב עם המזלות והבתים במפה של יוסף ואשת פוטיפר, והרי כבר נאמר רש"י דיבור המתחיל (א) "ויוסף הורד" שהתכוונה לשם שמים כי ראתה באצטרולוגין (אסטרולוגיה) שלה (היינו לפי מפתה ומפת השמים) שעתידה להעמיד בנים ממנו ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה', רק סוף שנשא יוסף את בתה, כמו שנאמר (מקץ מא מה) "ויקרא פרעה ישם יוסף צפנת יפענח ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע" אך זו טעתה לסבור שהיא זו המיועדת לצדיק זה כי כל חפצה היה להיות לה בן קדוש ממנו.
והנה רבתה לה הטענה השגויה אצל רבים שמה תועיל להם חוכמת הכוכבים, ומיד מוצאים הצידוק לסבור בתיבול הטעם השגור בלשונם (שבת קנו.) 'אין מזל לישראל', אלא יש להם לדעת מה שנאמר (שבת עה.) 'אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב- עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה יב) "ואת פועל ה' לא יביטו ומעשי ידיו לא ראו" ואמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר (דברים ד ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות' היינו מצוַת עשה מן התורה, ורש"י דיבור המתחיל "לעיני העמים" 'שחוכמה הניכרת היא שמראה להם סימן לדבריו בהילוך החמה והמזלות, שמעידים כדבריו. שאומר שנה זו גשומה והיא כן, שנה זו שחונה והיא כן. שכל העיתים לפי מהלך החמה במזלותיה ומולדותיה במזל תלוי. הכל לפי השעה המתחלת לשמש בכניסת החמה למזל.