היו מחשבותיה של הגר:

א. מבקש אברהם נערה צעירה כמותה

(ז) "ואראך בפתאים" עד שדימתה אותו לאיש הפתי לבוא לקחתה לאשה, בהיותה שפחה מאומה המצרית והוא איש קדוש המכובד בגוים "אבינהו בבנים נער מחסר לב" היתה מחשבתה בלבה שמא מבקש אברהם מעשה הנערות להשתובב כשאר הנערים להיות עם נערה צעירה כמותה, כי בוַדאי מאס בשרה שזקנתה בה, וכבר היתה חושבת בלבה על אברהם שבוַדאי היה מבקשה כל הימים, רק שהסתיר זאת משרה (ח) "עֹבר ובשוק" לחפשה שם בהיות שסבר שבוַדאי הלכה לקנות הסחורה להכניס אל בית שרה, וכאשר לא מְצאה היה שואל האנשים 'היכן הגר שהיה אוהבה כל הימים?',

ב. שומר לה אברהם סודו 

וכשלא מְצאה היה הולך "אצלי פנה" פינות רחובות העיר לבקש את אהבתה, וכשלא מְצאה "ודרך מביתה יצעד" מבלי שתדע שרה אשתו שמבקש הוא את שפחתה (ט) "בנשף בערב מיום באִישון לָילה ואפלה" בחשיכת הלילה שלא יראה אף אחד משי"ח אנשי ביתו, להלשין לשרה שלא תעניש אותו בתוכחות.

עד שבאותו היום שנתבשרה הגר בקידושיה לאברהם (י) "והנה באשה לקראתו" הלכה היא לקראתו ולא המתינה לו יותר להראות לו חיבתה "שית מזונה" כבר סברה שבוַדאי היה אברהם חושב שלוקחה עבור משכב זנותה, בהיותה מאומת מצרים בעלי הזימה "ונצֻרת חלב" רק שומר בלבו לבל לגלות לה סודו כפי שסוברת היא, וכל אלו המחשבות היו להגר כאשר נתבשרה בקידושיה לאברהם.

ג. זכותה גדולה משל שרה

(ד) "ויבֹא אל הגר ותהר" מביאה ראשונה שנעשה לה נס, שלא כשאר נשים שדרכן להתעבר מביאה שניה ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה היתה מסיתה המלכות ונשות העולם הבאות לכבד את שרה (יא) "הֹמיה להיא" היתה מרימה קולה בגאווה לומר להן שאין שרה צדקת כפי שמראה להן, כי לראיה לא זכתה בכל השנים הללו להריון, ואילו היא התעברה מיד מביאה ראשונה וזכותה גדולה משלה "וסֹררתך בביתה" עד שהאמינה שנישאה לאברהם אדונה על דעת לשחררה מעבדותה לשרה "לא ישכנו רגליה" יותר בביתה של שרה לעשות כל מלאכותיה.

ד. צדיקה היא וראויה ללדת הבן לאברהם

ומפני שבת חורין היא (יב) "פעם לבחוץ פעם ברחֹבות: ואצֶל כל יפינה תארֹב" היתה סוברת שתוכל לארוב לאברהם לפתותו במשכבה עמו מבלי שיחשוש יותר לשרה אשתו, כי מעתה תהיה אשתו השניה (יג) "והחזיקה יבו ונשקה לו" להראות לה חיבתה שמבקשת את אהבתו לה, על פני שרה אשתו הראשונה, וכאשר יהיה אברהם חלילה לא מקבל דבריה עבור צניעותו "העזה ופניה" תהיה מכריחתו לעבור עמה עבירת המשכב.

וכאשר יסרב "ותאמרו לו" באמירה רכה כדי לפייסו (יד) "זבחֵי שלמים עליך היום שלָמתי ינדרי" כביכול כבר נתגיירה להיות כבני אומת שֵם לעבוד את ה' ולזבוח לו הקרבנות לכפר על עוונותיה, ועתה צדיקה היא להיות בנה העתיד להוָלד לה ממנו צדיק כמותו (טו) "על כן יצאתיך לקראתֵך לְשחר ופניך ואמצאך" שלא יסבור חלילה שאינה שומרת צניעותה, אלא לכבוד הצדיק עושה זאת לקדם את פניו ולכבדו (טז) "מרבדים מרבדתי ערשי" תזכיר לו המצעים שפרסה על מיטתה עבור משכבה עמו "חטובות אֶטון מצרים" וכן בדי המשי היקרים הבאים מבית פרעה מלך מצרים שהיה אביה, וכדאי לו הנאתו מן העושר שתביא לכבודו.

ה. כבר עזבה אותו שרה ונשארה עמו לבדה

(יז) "נפְתי' משכבי תמֹר אהלים וקנמון" ואף לא יחסרו לה מיני הבשמים לפזר על מיטתה, כדי לעורר תאוַת משכבו עמה עבור לידת בנה ממנו (יח) "לכה נִרוה ידֹדים עד הבֹקֶר נתעלסה באהבים" וכבר חשבה בלבה שיהיה אברהם מבקש אהבתה כל הלילות ולא יחשוש יותר משרה אשתו (יט) "כי מאין האיש בבּיתו הלך בדרך: מרחוק" כביכול הלכה שרה מביתה ולא תשגיח עליו יותר, למרות שנחשב אישה גם לה (כ) "צְרור הכֶּסף נלקח בידו" בוַדאי לקחה השוחד מאברהם שהציעה לה תמורת נשואיו עם הגר "ליום הכסא ליבֹא ביתו" וקבע עמה שתחזור ביום מן הימים, ובינתים ישאר אברהם עם הגר בלבד, וכל אלו המחשבות היו להגר כאשר נתבשרה בקידושיה לאברהם.