נבדלו ישראל מאומות העולם בידיעת חוכמת התורה שנתן להם משה רבנו מאת הקב"ה.
ואמנם נאמר (איכה רבא ב יג) 'חוכמה בגוים תאמין'.
שחוכמת הכוכבים לפי אסטרולוגיה שולטת דרך המזלות. ולפיהן יֵדעו להשכיל דבר מתוך דבר כיצד לנהוג נכון.
וכן לדעת מאורעות טובות או רעות שיש להם סימנים שעתידות לבוא, אלא שישראל מעל המזל וזה בתנאי שישמרו התורה ומצוות. כי אז בכך יתעלו מעל שליטת הטבע המתלבשת בכוח הכוכבים ומזלות.
לפי שניסו ישראל את ה' במסה ומריבה, שהיו רבים עם משה וצועקים למים בגלל חיסרון אמונתם, הוצרך משה לעשות להם נס להוציא להם מים מן הסלע כדי להשקותם, העניש אותם ה' שילחמו בהם עמלק.
נצטווה יהושע יחד עם ישראל לצאת מן הענן המגן עליהם להלחם בהם מלחמה פיזית ללא ניסים, מידה כנגד מידה שלא האמינו בה' למרות הניסים שעשה עמהם עד עתה.
לכן משה לא קיבל הציווי מאת ה' לבוא עם ישראל במלחמה, כי אז היו מנצחים דרך ניסים גלויים, רק שלא היו ישראל ראויים לכך.
ועדיין ביקש משה לסייע להם בזה שעמד בראש הגבעה וידיו פרושות לשמים בתפילתו לה' ובזה יהיו ישראל מביטים כלפי מעלה ומתגברים באמונתם בה'.
(בשלח יז יבו) "ויהיו ידיו אמונה עד יבֹא השמש"
(רש"י) 'היו עמלק יודעים לחשב השעות לפי אסטרולוגיה באיזו שעה הם מנצחים, לכן התחכם משה והעמיד להם השמש שלא תשקע, ובכך ערבב את השעות'
שלא יוכלו החוזים בכוכבים ויודעי אסטרולוגיה להבין מהלכם ובכך לכוון השעה מתי יעזרו להם במלחמה, כגון כוכב מאדים שאחראי לשפיכת דם וניצחון במלחמה,
וכן צדק שהוא כוכב שאחראי להצלחה, וכן סימני שאר הכוכבים.
נאספו חמשת מלכי האמורי להלחם בגבעון על שהצטרפו לישראל. לכן עלה יהושע מן הגלגל עם ישראל להלחם בהם בלילה פתאום,
שאז לא היו מוכנים, עד שנמלטו מפניהם (יהושע י י) "ויכם מכהו גדולה בגִבעון 'וירדפם דרך מעלהו בית חורון".
וכאשר ירדו במורד בית חורון, השליך הקב"ה אבני ברד גדולות מן השמים. ונהרגו מהם יותר מאשר חרב ישראל בהם,
והם מן האבני ברד שנשארו ממכת הברד במצרים, והיו ממתינים ברקיע עד למלחמה זו.
כאשר ראה יהושע שהקב"ה מסייע לו, התפלל לה' וביקש סיוע נוסף (יהושע י יב) "שמש בגבעון ידום וירחו בעֶמק אילון".
אז עמדה השמש בחצי השמים והמשיך להיות אמצע היום, כדי שלא יוכלו להתחבא מפניהם בחשכת הלילה.
והיתה עמידת החמה יחד עם הירח כדי שלא ינוע לעברו לעשות הליקוי להחשיכו, וכן שאר כוכבים.
ומכאן ניתן להסיק שגם כאן היו החוזים באסטרולוגיה וכוכבים מאומת האמורי יודעים לכוון בשעות, אלא שבלבל אותם יהושע באותו עיכוב של מהלך הכוכבים קדימה ברקיע.
סיבה נוספת (רד"ק) לפי שהתחילה המלחמה בערב שבת, חשש יהושע שחלילה יהיו ישראל נאלצים לחלל את השבת,
לכן ביקש רחמים מאת ה' שיעמיד החמה בחצי היום של שישי יחד עם יום השלם של שבת שהוא שלושים ושש שעות.
שמש בגבעון דום / כל הזכויות שמורות (c) לפרופ' ישעיהו ירניצקי
3 ימים לפני מפלתו של סנחריב מלך אשור שבא להלחם על ירושלים לכבשה, חלה חזקיה מלך יהודה בשחין ועמד למות.
בא ישעיה להוכיח אותו שבא לו עונש המיתה על שלא נשא אשה. ביקש חזקיה רחמי ה' ובכה בכי גדול, שבעבור זה מחל לו ה' והודיע לישעיה שיאמר לו שיהיה מוסיף לו עוד 15 שנים לחיות.
הקב"ה גם הבטיח לחזקיה שיציל אותו מסנחריב שלא יכבוש את ירושלים.
וכדי שיאמין חזקיה בישועת ה', אמר לו (יִשעיה לח ח) "הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחֹרנית עשר מעלות"
היה "שעון השמש" עשוי יתדות הנטועים בארץ או בקיר שעל ידיהם היה הצל של השמש נוטה, לדעת מה השעה של היום והוא מעשה אומנים.
אחז היה אביו של חזקיה. והוא עשה הרע בעיני ה' שהנהיג עבודה זרה בישראל.
(רש"י) 'כאשר מת, הטה הקב"ה השמש קדימה מהלך של עשר שעות שיחשיך היום, כדי שלא יהיו ישראל מספידים עליו,
ועתה כשהתרפא חזקיה "ותשֹב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה" לפי שעשה הטוב בעיני ה', החזיר את אותם 10 שעות והוסיף על אותו היום'.
כך שבתחילה נטתה השמש במהלכה קדימה לשקוע מהר יותר וכן הירח והכוכבים הנוסעים עמה, ובתקופת חזקיה שבו כולם חזרה לאחור.