עלה אדם הראשון ל'אדמה'

לאחר שהיה אדם הראשון ב'ארץ' ועשה תשובה, עלה ל'אדמה', שהיא ארץ אחת למעלה יותר- השניה, כמו שנאמר (כג) "וישלחהו ה' אלֹהים 'מגן עדן 'לעבֹד את האדמה", ושם טבל בנחל גיחון עד צוארו והתענה עד שנעשה גופו כברה.

הוליד רוחות מלילית

בזה המקום, האור מאיר במקצת, וישנם צורות של אור הכוכבים ומזלות אך לא בממשותן. שם נכנס אדם הראשון לנהר גיחון עד צוארו במשך ק"ל שנה והיה מתפלל ועושה תשובה,

אך במשך זמן זה היה מוליד רוחות כדמותו מלילית המרשעת אשתו הראשונה קודם ניסורה מגופו, להיות שוכנים שם, והם עצובים תמיד, וזורעים זרעים וטוחנים בריחים,

כי קללת האדם (יז) "בעצבון' תאכלנה כל ימי 'חייך" הגיעה גם אליהם, וחטים אין שם, ולא אחד משבעה מיני תבואה.

קודם החטא הוליד שם את קין והבל

ובמקום הזה הוליד אדם הראשון את קין והבל (א- ב) "והאדם ידע את חוה. אשתו ותהר\ ותלד את קין… ותֹסף .ללדת את אחיו את. הבל" היה זה בשעה שמינית בערב שבת קודם שקיללם ה',

שאז עדיין לא חלה קללת תשעת חודשי ההריון אצל חוה, כפי שקילל אותה לאחר מכן (טז) "הרבה ארבה עצבונך" דם נדות והוֶסת "והרֹנך" צער ההריון "בעצב תלדי בנים" צער גידול הבנים.

ולכן מיד נולדו ואף לא הוצרכה לגדלם בטורח, אלא לפי שהיה קין הבכור (א) "ותאמר קניתי איש. את ה'." ייעדה אותו חוה להיות קנוי לה' בעבודת האדמה לתקנה מארירתה,

אלא שטוב היה לחוה לייעד את קין והבל שניהם בעבודתם לה', ואז יהיה הכל מוקדש לה', גם הפירות היוצאים מן השדה אצל קין, וגם בשר הצאן והגיזה אצל הבל.

הבל מחלק הטוב וקין מחלק הרע

אלא סוף שנתבדתה חוה, כי לאחר זמן נודעה מעלתו של הבל על פני קין (ב) "ויהי הבל רועה. צאן" בחר לחלקו את רעיית הצאן שיש בה ההתבודדות לעבוד את ה'

"וקין היה עובד. אדמה" היה נמשך אחר הקניינים והעושר הבאים מן התבואה היוצאת מן השדה, ולא נתן לבו להמשיך עבודת אדם אביו לברר ניצוצות הקדושה שבתבואה מחלק הרע שבקליפה, מה שהפיל בחטא אכילת פרי עץ הדעת לערב ברע בטוב, כי בזה חיסר מתיקון העולם.

ולכן בחר ה' במנחתו של הבל (ג) "ויהי מקץ ימים, ויבא קין מפרי האדמה, מנחה לה' הביא מן הפרי הפחוּת שהוא הפשתן, כמו שנאמר (יח) "קוץ ודרדר תצמיח. לך" בהיותו קרוב לפסולת התבואה.

ואף בזה הזכיר חטאם של אדם הראשון וחוה (ו) ותקח .מפריו ותאכל 'ותתן גם לאשה עמה .ויאכל" לפי שלא כיוֵן לכפר על אותו עוון הפרי כלל

(ד) "והבל הביא גם הוא, מבכֹרות צאנו .ומחלבהן" הביא מן המובחר שבצאנו, כנגד מה שמקריבים בבית המקדש להיות ה' מכפר על העוונות, שם הגיע אדם הראשון לאחר עלותו את המדורים לאבן השתיה אשר בהר המוריה להקריב קורבנו הראשון לה' כדי לכפר על עוונו.

ולפיכך "וישע. ה' אל הבל ואל מנחתו" נתרצה לפניו כשם שעבודת הכֹוהנים מכפרת על אומת ישראל הבאים מאדם הראשון (ה) "ואל קין ואל מנחתו לא שעה" שלא כמו קין שסבר שאין ה' מבקש אלא את בשר הקורבן ולא הכנעת הנפש

"ויחר לקין. מאֹד ויפלו פניו" לפי שנולד ראשון, שאב רוב זוהמת הנחש בקרבו שמידתו חרון אף וכעס ורוגז, ויצרו הרע גבר עליו מלהתוָדות על חטאו, עד שבא לידי הריגת הבל בכעסו.